רציתי לטבוע בין שדרותייך,
להיות כאבן ריצוף.
לגדף הם יוכלו, אך לעד לא לגרוע,
מחום האספלט על הגוף.

מטייל, כבן בית, על חזך השטוח.
מניח ראשי ונרדם.
חולם על החול, על האוויר המלוח,
שקבעו בשפתייך ביתם.

ועל הכביש הסואן
דממת עולמים.
משב של רוח, צרצר מזדמן,
היו בשולחננו אורחים יחידים.

בעוד יממה הוא יחזור,
ואיתו תיעלמי.
רק איקליפטוס ברוח,
יישא את סודי:
שליממה כל שהיה לי זו את,
וכל שהיה לך אני.