|
תמצאי אותו זקן בין בארות
מי קעקע בפניו של הפחד
רועה עינייך בעננה
שוברת צימאונך בקצות יום
קורא על ברכיו הסדוקות
מטה כתפו חרוט בידו הפשוטה
כה ארוכים ימיו ומחכה לך
האדמה פוערת פיה לקראתו
עד חמה כתבה עליו כל אודותיה
והרוח מטאטא זמן מעקבותיו לאן
אבדת הלאה אין יודע אל מתי
קרבות נחשים אחר זנבות סובבים
הובילו אל צחיחות חולות אבודים של הזמן
אז פן תמצאי אותו זקן בן בארות
אל תיכנעי בפניו של הפחד
צאי לרועה עינייך בין עדרים מרבצים
ושברי צימאונו שברי צימאונו. |
|
|
אני לא מבינה
למה אני שולחת
ושולחת ושוב
שולחת לכם את
לחמי
ואתם לא שולחים
לי קצת לחם
בחזרה?
היוצרת הרעבה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.