בר רוח / יומן הגשם העצוב |
וקולו הזולג, בצבעי המים, זוכר שאני כאן לבדי.
ואת עכשיו בין טיפותיו צוללת, בקסמו את נאחזת.
והוא ישטוף בך את הכל, את הצער, את השכול,
ואולי יזכיר לך שאני עוד כאן בין הגבות,
נרטב בין זיכרונות, נשקע באנחות.
קראי בשמי, זכרי אותי, בגשם זלעפות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|