|
נכדתי הקטנה "שיר"
רוצה לעשות הכול "לבד" - וזה נחמד:
לפרוס את מפת-השולחן;
לשים עליה "לפחות": מפיות,סכו"ם וצלחות;
לכבד את הרצפה;
לנקות את האריחים סביב הקירות;
לצעוד יפה לבית קפה
ולשפוך את המשקה על השמלה
עם הערה ש"זה לא נורא";
לטפס בבר על כסא-הדלפק-הגבוה-בעיר;
לחייך בכול פה למוזג הצעיר;
לרפא לבד כול מחלה שעל הפרק עולה
"...אם הרופא-המשיח לא יצליח";
אבל בין הערביים
"שיר" כבר תשושה ובא לה "על הידיים
של אימא או של אבא"
אך כאשר היא לגמרי רופסת
אז הסבא שלה הוא אופציה נוספת.
נובמבר 2010
|
|
|
עכשיו 5:30
בבוקר ואני בבמה
חדשה.
אני עייף,
טרוד,
ומפליץ ללא
הרף.
5:31 בבוקר, אני
הולך לישון.
השניצל הולך
לישון תוך כדי
הפלצה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.