New Stage - Go To Main Page

אין שלם מלב שבור
/
מסע לארץ ישראל

המסע  שלי...

אני כל כך מתרגש, אנחנו כמעט מגיעים!.
אני קם ממקומי ומביט למרחב, מחזיק במעקה ומביט במים, אני מקשיב
לערבול קולותיהם המתרגשים של הסובבים אותי ביחד עם הקולות
הנעימים של הגלים המושכים אותי איתם לאיטם, מתיישר וחושב- הם
אינם ממהרים כמוני.
ליבי הולם בי ודופק - אני רואה מרחוק קצה של אדמה!. אושר מציף
את כל כולי ותחושת ריחוף אוחזת בי ואני מרגיש באוניה שעל המים
ממש כמו בשמים, כאילו הייתי יושב על ענן לבן ורך ונהנה מהחופש,
מהרענון של הבריזה החולפת על פניי בליטוף. אני עוצם עיניי
ומדמיין את עצמי כבר מגיע לנהרות השטופים בחלב ודבש, כמו
שמספרים על ארץ זו, אני רואה עצמי מגיע לעצים הירוקים ולפרחים
הפורחים בשלל צבעים המפיקים ריח של אורנים ויסמינים. מצליח
לדמיין  את התחושה של לגעת באבני החיים, בלב ליבה של האומה
שלי, לשמוע עברית בכל מקום, צחוק מתגלגל ואוהב, אויר זך כיהלום
ושמש שזורחת על כך פלאי ה'.
אני פוקח את עייני למשמע ציפורים ורשרושי מים ורואה ממולי מלא
ספינות ואניות ודייגים, מסתכל קצת מסביב ורואה את האדמה היקרה
שכה חיכיתי להגיע אליה קרבה אליי בפעם הראשונה. יש אנשים מכל
עבר ושמים תכולים עמוקים והרבה- הרבה אהבה. ליבי הפועם בחזקה
כל פעם מאיץ את מהירותו ואני מתאפק שלא לבכות, פרץ רגשות מאיים
להתפרץ החוצה מתוכי.
אף פעם לא ראיתי שמים כאלו, שמים עם עומק...עם רגש וטוהר
שנותנות לי תחושת שלווה כל כך גדולה, ותקווה והגנה. אני עוצר
לרגע את שתף המחשבות והתחושות ומביט סביבי באוניה עצמה- הכל
ריק, כולם ירדו רק אני הפלגתי בדמיוני.
אני לוקח איתי את התיק וצועק בשמחה וגעגוע: הגעתי הביתה!



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/11/11 21:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אין שלם מלב שבור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה