לך שגרירת הזמן. אעלה מנחתי נר.
אשיחה עוצם טובך, לאין מתום בך.
נתמרה נשמתך, תייתרי גופך עפר.
תרחפי עדניו. בועת ענן נשם נשמה.
תמתין אדוניי. תיפח אל עובר ייוולד.
שגרירת חיי, פורים עשיית זכר.
כי תקלעי מקום. אל נכדך שמה.
התספרי לו את דבר אביו אליו?
כי נרפיתי מלחום במזידי מוות.
כי נרפאתי בהכיל שם אחי - נועם.
בכייך אישה. לו רק ידעו לך.
נגאלת. כי נגעלת ביש ארץ.
שמחי לו, כי בית מקדש רוח,
בניתי לו, תלפיות אש נשמה.
גנזך רוחו, חכמת יכולותיי לי.
יהיו ילדים מיטיבי ים-תודות.
יזבחו אל. מנחת תודה לך
- לנשמתך.
01.10.10 |
