אתה לא מעריך ממשהו, מישהו באמת עד שהוא לא חסר לך. במשפט הזה
אני בוחר להתחיל מסיבה אחת, חברה שלי חסרה לי, היום יום  כיפור
וכידוע במדינת ישראל אפשר לקרוא ליום הזה יום הדממה, ביום הזה
כלל כלי הרכב דוממים, יום הזה הוא יום הנורא ביותר לחברות
הסלולר כי ביום הזה כולנו יושבים בבית וצמים.

הנה אני יושב בחדר שלי לבד ומחכה שיסתיים הצום הזה מסיבה אחת
בלבד שאוכל לשמוע שוב את הקול של האהובה שלי מהצד השני של
הפלאפון. אנחנו כמעט חצי שנה ביחד וזה היה הלילה הראשון שהלכתי
לישון מבלי לשמוע אותה אומרת לי לילה טוב וכמה שזה נשמע מצחיק
לא הצלחתי להירדם בקלות בגלל זה, הרגשתי שאני הולך לישון ומשהו
חסר, משהו לא ברור, כמו התחושה שאנחנו יוצאים מהבית ואנחנו לא
סוגרים אם נעלנו את הדלת או לא אותה תחושה כאילו  ששכחתי משהו
לעשות. בבוקר הבנתי מה "שכחתי", שכחתי לשמוע את בת זוגתי
אומרת לי לילה טוב.

תמיד הערכתי את כל הדברים האלה, אבל אתה מבין באמת את הערך
האמיתי שלהם, של הדברים הקטנים האלה שגורמים לך לחייך בכל יום,
ברגע שהם חסרים לך טיפה. הדברים האלה שבלעדיהם היום שלך הוא לא
אותו יום, הדברים שהופכים כל יום למיוחד, בין אם זה הלילה טוב
שהיא אומרת לי לפני השינה או ההודעות החמודות שאני מקבל ממנה
כל היום ואסור לשכוח את הצחוק שלה שאני שומע כאשר אני מספר לה
משהו מצחיק. הדברים האלה הופכים כל יום בשבילי ליום מיוחד.

הנה אני רוצה פה יושב בחדר שלי ומחכה שיסתיים הצום, אבל לפני
שהוא מסתיים אני רוצה להגיד לחברה שלי, לאהובתי האחת והיחידה,
תודה. תודה לך על כל הדברים הקטנים שכביכול נראים רגילים נורא
אבל בעצם, אלה הדברים שבאמת גורמים לי אושר יום יומי, כמובן
שאירוע מפוצץ כמו יום הולדת או הפתעה ענקית גורמת לך אושר, אבל
זה אושר רגעי שחולף. הדברים הקטנים והיום יומיים הם אלה
שגורמים את האושר האמיתי שמתמשך כל חייך.

אלה שלי, יפה שלי, אני רוצה להגיד לך תודה על זה שאת הופכת לי
כל יום ליום מיוחד. כל זה בזכות הדברים הקטנים שאת עושה, תודה,
תודה רבה. את לא מבינה כמה הגעגוע שלי אלייך חזק עכשיו שאני לא
יכול לשמוע אותך אפילו בטלפון. אני מצפה בכיליון עיניים שיום
כיפור יגמר ואוכל לשמוע את קולך הערב ואוכל להגיד לך כמה שאני
אוהב אותך, וכמה אושר את גורמת לי בכל יום. תודה!