זאת בהחלט הייתה תקופה של סקס סמים ורוקנרול.
זה לא זוהר כמו שזה נשמע, גם ממש לא מלוכלך כמו שזה נשמע.
פשוט ככה זה היה -
כשלא עשינו רוקנרול דיברנו על סמים,
כשלא עשינו סמים דיברנו על סקס
וכשלא עשינו סקס דיברנו על רוקנרול.
ככה היה.

ועכשיו נגמר, כל שינוי מסמל סוף והתחלה של תקופה.
פעם ראשונה שאני מסיימת תקופה בלי הרגשת ההחמצה האדירה או
הרגשת המיצוי הבלתי נסבלת.
פשוט סוף, סוף פשוט.

טוב לי, השינוי לא הרג אותי וגם לא בנה אותי,
שינוי כי צריך וכי אפשר.
אני כנראה אזכור את הדירה הזאת, העבודה הזאת, האנשים האלה כל
חיי.
אבל אני לא אסחב אותם על הגב בתרמיל, אולי בתור תמונה על מחזיק
המפתחות - לא יותר מזה.
כי התרמיל שלי כבר עייף מזמן,
הועמס בכבדות ונקרע, ועכשיו אני מצרפת אליו רק דברים מיוחדים
באמת, ממש קמצוץ קטן של געגוע והרבה שאיפות לעתיד.

אז לגבי העתיד- הבנתי שרוקנרול אני כבר לא אעשה,
סמים זה נחמד אבל רק לעיתים ולא יותר מידי.
וסקס - לסקס אני רוצה למצוא גם משמעות ולא הנאה חולפת, כי די.

אני כבר לא אותו אדם כואב ומכונס שהייתי, אני כבר לא אותו
ברווז מכוער,
אני בטח לא ברבור וגם לא נסיכה שאיזה נסיך יפה בלורית הציל
מתופת,
אני פשוט חייה את החיים המציאותיים האלו על האדמה בלי אשליות,
בלי תהומות עמוקים מידיי ליפול אליהם.

אני הולכת קדימה ואחורה על ציר החיים ואני נהנית ממנו, זה הולך
ונהיה רק יותר מרגש ,
הולך ומשתפר... כמו יין טוב.