אקשור את הכאב בצער
אעטוף אותם כסרט על ערימת הזרדים השבורים
אותם זרדים שבעבר היו לענפי עץ תקוותי
אותם הענפים שהיו לחלומותיי
ענפים שהיו לאשליות, לציפיות
את כולם אקשור בסרט אכזבותיי
בצעיף ורוד של כאב ופחד
בחוסר בהירות של הדחקה והתכחשות
את כולם אקשור ביחד ואזרוק מאחורי
אשליך לנהר ואראה כיצד הם נשטפים כלא היו
כל שאיפותיי, צעריי, אהבות חיי,
כולם היו לכזב, כולם התנפצו לעיניי,
נעלמו ביום אחד, התפוצצו כרעם ביום בהיר
המסכה עודנה כאן, החיוך נטול הדמעות
התלתלים הקשורים בסרט הנורמה
המשווים לי פני בובה תמימה
טהורה
שמעולם לא נכוותה
פשוטה
אניח ראשי על כר ואספור עד שיגמר
עד שהכל ימחק
עד שאתחיל לשקר
עד שאבין שהכל בסדר
עד שלא יהיה עוד אכפת
עד שאאבד רגישות או תבונה
עד שאכין את הקרקע לאסון נוסף
לפגיעה
אני עצמי מביאה את זה עלי
אני עצמי מתכחשת לאזהרותי
לי אין את האומץ להביט בעיניי
במקום לקום ולעזוב
אכבול את עצמי בשרשרת
אכריח להתבונן בכאב ולהגיד לו "אתה לא מאיים עלי"
לירוק לו בפנים ולדעת בתוכי שזה עוד יחזור
לצחוק בלעג ולבכות על הטעויות
זה פשוט מזוכיזם טהור
כולנו יכולים להיות בובות
חלקנו על חוטים, חלקנו על סוללות
כולנו נראים תמימים ומתעלמים מהמובן מאילו
נזהרים לא להפגע כדי לדעת שזה בדיוק מה שיקרה
דוהרים וחותרים במרץ בנהר כדי לדעת שהמפל מחכה
אפול ואתרסק
אנחת בכל הכוח
על אותה ערימת הזרדים שכבר זרקתי מזמן
היא תחכה לי שם למטה
הסרט קצת קרוע
ואני את כל הזרדים אלקט
אזכר בחלומות
בכל האשליות
ופשוט אבין שזה שם ושאי אפשר לברוח
שלנצח זה ירדוף ויעכיר על הכל
שלנצח זה ישב ויקדח בראש
את פחות טובה
את אינך מיוחדת
את אמרת שזה בסדר
את בובת סמרטוטים
אתפוס את הזרדים ואנתץ אותם לשניים
אזרוק לאוויר ואעמוד בכלימתי
באגם תמימותי
מביטה אל ראש המפל כשברק בעיניי
לא אניח לדמעה לפרוץ
ארכין ראשי ואצא
אעמוד בקצה היער ואראה את השביל המתפתל
אקרע את הסרט מתלתלי ואת חצאית שמלתי המנופחת
ואצעד אל עבר הגורל החדש
שם יחכה לי לבטח עוד בור או צוק
אך אולי אמצא איזו בקתה ביער
שם אוכל פשוט לחיות
להיות
לצמוח
להתגלות
שם אטע עץ חדש
ואטפח כל יום
ואולי יום אחד
אגשים את החלום.
את הזרדים האלה לא אקשור כי אכין לי פסל
גביע שיעטר את ארון אמונותיי
כזה שאכריז עליו בגאווה
על שלמדתי מטעויותי
גביע שכולו אושר
גביע קץ יסורי.
וכשאפקח את עיני אגלה שם את הסרט
השמלה המנופחת מונחת למרגלותיי
אלבש אותה בחיוך ואצייר לי סומק
ואצא אל יום נוסף בשגרת חיי.