כשהדיכאון והעצב שילבו ידיים
הכל התפתח עד ידי זעזוע
ולרגע אחד כשפקחתי עיניים
היה לי נדמה שראיתי געגוע
ושבתי הביתה ללמוד מהעבר
אך לא מצאתי את האושר בעיניים
חששתי ממה שקיים ונגמר
ומצאתי רק את אותו שילוב ידיים

בחוסר ברירה לבשתי שמחה
ולדרך חדשה וגדושה יצאתי
לא חשבתי שתהייה לי תקווה
מאחורי האכזבה אותה מצאתי
ומי שאמר "סוף זה תמיד התחלה"
לא חשב על התחלה שלא החלה מעולם
נשמתי לאט את ריחות הבהלה
ויצאתי למרות הכל אל העולם

ובאמצע הדרך נשארתי
לצדדים לא הבטתי בכלל
כי נדמה שרגשות זה דבר מיותר
מה שלא התחיל - כבר נגמר.