אמא שלי, אחת ויחידה,
אשר את השואה שרדה,
אל ארץ ישראל עלתה, והיא בת עשרים וחמש,
את חייה ושושלת משפחתית לחדש.
חיים חדשים חרטה על דגלה
ורק קדימה הישירה מבטה -
נישאה, עברית למדה, נתנה לי את החיים
כמו קילפה עצמה מייסורי הימים הקשים
אמא שלי, אחת ויחידה,
על אחדות המשפחה תמיד לחמה -
לא תמיד הצליחה אך ברוחה לא נפלה
ובמשימתה ודאי תמשיך עד נשימתה האחרונה.
אמא שלי, אף פעם לא נתנה לי ליפול
וכשעצוב היה לי - ליטפה ותאמר:"אני פה",
בזרועותיה הייתי מתעטף
ומילותיה המבטיחות חיממו לי את הלב.
אחת ויחידה היא אמא שלי
אשר תמיד דואגת גם בשבילי -
בלי שאלות או תנאים מוקדמים
תמיד עושה ומתפללת בשבילי.
אמא שלי, הגעת לשיבה טובה
ומשימתך הושלמה -
השושלת כבר מתמלאת בנכדים ובנינים
ולך נותר רק לשמור בריאותך מפגעים
נתת בחייך את כל שאפשר
כדי שאהיה (בדרכי שלי) מבוגר ומאושר
ועכשיו תורך לדאוג רק לעצמך,
להיות מאושרת מן המתרחש סביבך ולהתפנק.
אברכך בכל ימיי
על שהיית עמי בכל צעדיי,
דמותך תמיד מול עיניי
ומבטיח לאהבך כל חיי.
©
26/8/2010
