[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קלרה גריידי
/
בוקר רטוב

היום היה צבוע טושים בהירים. אני יודעת שהזמן עובר לפי הירח
שגדל ומתקטן בשמיי הלילה. לפי חבילות הגלולות שאוזלות, שלושה
אולי ארבעה חודשים, לפי התאריפים של האוטובוס.
שיא הבוקר שרף לי את העורף וגם השמש סנוורה את עיניי כמו קרן
לייזר
מדויקת. למרות זאת, הכול היה בהיר כמו פעם, כאילו לקחו את הסרט
באצבעות וגלגלו אותו חזרה
אחורה. שתלו אותי ביום שהיה כבר, האנשים שחצו את הרחוב בעודי
נשרפת היו שם כבר לפניי, וביצעו את אותם הפעולות שלשמם הם יצאו
מהבית ביום כזה חם. שוב הרהרתי מה אעשה בכסף שאין לי,
שוב חלמתי כיצד ייראו חיי אחרי שאני יבצע מן הביצה. אני מורכבת
מכל כך הרבה אנשים. לו יכולתי לצייר את המראות שהראש שלי מתרגם
למילים, הייתי מציירת אישה מורכבת מאלפי אנשים שונים:
הצבעים היו מפריעים להמון אנשים שכן הם אינם תואמים, אין שום
סדר או היגיון בציור הזה, וקולותיהם יהיו חזקים משאוכל לשאת
והציור יישאר ברקע, ואף לא מילה אחת טובה על האישה.
אני לא בטוחה שאני אוהבת אותך יותר, המחשבות עליך כבר לא
גורמות לי להתרוממות רוח, שערך כבר עבר פרזנטציה על ידי מעצבי
שיער ולוחות שעם גדולים הודקו על החזה שלך
כפי שעושים למקומות נפוחים וסואנים.
כמה רעה אני, איזו אישה נבזית ואנוכית, והאינטואיציה הנכונה
היא בנחת, בשלווה, במין סימפטיה למת כפי שרק סימפתיה למת
יכולה להיות.
דבריי ברורים לך. אתה מוצא אותם במידה רבה גם נכונים, יחד עם
זאת,
החסרונות שלי הם רבים ומהוגנים בחוק על שם חוק
הבלונדיניות הנבזיות,
ולפיכך אין שום צורך בהתגוננות מצידך או בהנחה שאתה אשם בדיוק
כמוני. אני לא יודעת איך לגמור את זה מבלי לומר את המילים האלו
בדיוק. ו
אני לא רוצה לומר אותן. אני יישאר בביצה הקשה שלי. בלאוו- הכי
נעים וחמים פה, ובחוץ יש אנשים נבזיים וחסרי רגישות שלא יהיה
איכפת להם מהשוקו שלי ומהפעם ההיא שהיינו באוטו והבאת לי שקית
שוקו למרות ששכחתי לבקש,
כי ידעת, ואני כל כך אהבתי אותך על זה, ולא היה איכפת לי
שאנחנו תמיד רבים ,ושאתה במקום אחר בחיים שלך, ושאני צריכה
למלא את השליחות שלי,
הבאת לי את השקית שוקו הזאת והכנסת את הלב שלי
לתחתונים שלך.
אני מעוררת בי בחילה כשאני חושבת על אחרים, איך אני רוצה לשכב
עם מישהו שאני לא מכירה, שאין לי מושג מה שמם של הוריו
או איפה גדל כשהיה ילד, איך קראו לו בצבא ואיפה הוא עשה
טירונות, ומה בצהריים הוא הכי אוהב לעשות שיש לו רגע לנוח
מהבוקר הרטוב והמלוכלך הזה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-אבאש'ך
ערומקו?
או שאתה סתם
יושב הפוך...?




אפרוח ורוד
בהופעה של נאור
ציון.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/7/11 19:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קלרה גריידי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה