|
בבטן שלי יש גידול
בואו נגיד מן כזה הריוני התחיל בקטן וגדל וגדל לממדים של חודש
תשיעי
חייב לפרוץ לעולם
להבדיל מלידה אמיתית שהיא אירוע חווייתי מופלא כאן מדובר
באירוע טראומטי מתמשך שנים והרסני
אבל
תמיד מגיע הרגע היום השעה שהפלוס הזה של להיות בעלת כוח
הישרדות ענק הופך למינוס הכי גדול שבי כשאני יושבת על מטען
חומר נפץ והופ מתפוצצת לרסיסים
לרוב נפגעת בעצמי
ואז אני יושבת וכותבת ומאחה את השברים ומדביקה את הרסיסים זאת
עבודת מחשבת מתישה ומפרכת שמצריכה כוחות ותעצומות נפש
שהיום אין לי.
בלי שמות
את
שמסתתרת מתחת לשמלתה של ממה תרזה
צאי מזה
היכנסי לנשל הנחש למקום הטבעי שהוא רק שלך
את לא ממה תרזה!
כל כך הרבה אנשים כבר הבינו את זה לאורך השנים
את יודעת?
עליך אני מרחמת באמת.
שנים במערכת גדולה ומסועפת בלי הצטיינות בלי קידום בלי הערכה
מתוסכלת עד כדי כאב עד כדי עוגמה
ולמרות מסתובבת כמו טווס מנופח
מרכלת מסיתה ומחממת
ומיתממת תמיד מיתממת
מניחה מקלות בגלגלים
מרוממת ומשפילה
כמו האש שורפת ומכלה
כל חלקה טובה
איתך הלכתי על ביצים
מתמרנת בשבילים מפותלים בין מוקשים
כי מי כמוני יודע מי כמוני מכיר
את תורת הנקמה והענישה שלך
כשכל האמצעים כשרים
מה? אין לך אלוהים?
את שואלת יום יום את האלוהים שלך
זה שאת מאמינה בו כל כך
למה?
ואני שואלת בציניות מפוקחת
מעניין למה?
גם לו רציתי לבקש משהו רע בשבילך לא הייתי יכולה לקבל יותר
ממה
שאת רואה כשאת מסתכלת יום יום במראה באמת האמיתית שלך
ובמי את באמת
מעניין מה את רואה?
בלי שמות
את
השועלה ההדיוטה חפרפרת קטנטנה
עכברה מעוררת חלחלה
לפעמים אני שואלת את עצמי
מה שהייתי רוצה לאחל לך
שמשהו יבוא ויגרום לך להתכווץ עד כדי נעלמת
ואז אני חושבת
שאם הייתי יכולה להראות לך במן שקופית
הולכת לאחור ונעה קדימה
והיית מבינה ומבקשת מחילה.
הייתי יכולה אולי לסלוח לך
על כל החטאים על כל הרוע שבך
המתעללת בקשישים ובכול הסובבים
ניקיתי אחריך את כל השיט
שנים
למדת את הכול מצטיינת שכמותך
התעלת מעל 'ממה תרזה' מורתך
למדת את הכול בשקיקה להנאתך
מה הייתי רוצה שיקרה?
שבפעם הבאה שהמנהל יצא מדעתו ממך וישפוך עליך קפה
ויצרח
שהקפה יהיה יותר חם אם כבר אז כבר...
וגם לטובתך
תוכלי לתפוס לו בביצים יותר חזק..הרבה יותר חזק
אולי תהיי סגנית... אולי סמנכ"ל
אבל בינתיים
וכפי שאת
אלוהים אדירים
לעולם לא תמצאי אהבה אמיתית
יש עונש גדול מזה?
יש מציאות יותר איומה לחיות בה?
לך האנקונדה
אני מתה עליך כשאתה משפיל מבט מגמגם באה...ומה...
כבשה תמה תמימה
כשהאדמה רועדת לך מתחת לרגליים
והביצים משקשקות שיק שק שיק שק
אתה מוכן לקבור ולמכור את כולם
אחד לאחד
ואחרי כל אחד מחייך את החיוך שלך הנחשי
ומסמן לך עוד v
מפחד מעין הרע?
במה יש לקנא בך?
אתה פשוט מעורר בי בחילה
אני שוב מקיאה
אלוהים
רק לעמוד במחיצתך מרעיד לי את כפות הידיים
בעצבנות איומה
תחמן שקרן שאין דומה לו
ובמצח נחושה
הכי הורג אותי זה במצח נחושה
שקרן זה שקרן גדול או קטן
ואולי אתה פתלוגי
מאמין שאתה בעבודה כשאתה רוב הזמן לא
שנה אחת שלמה
ואם אתה בנמצא
יש לך את כול העיסוקים הפרטיים שלך שממש לא מעניינים אותי
אלמלא הצלחת בערמומיותך
להפוך את הקערה על פי
ועדיין אינני התליין שיערוף את ראשך
אלוהים אדירים
רק אני רואה?
לא! כולם רואים!
אתה יודע מה?
יכולתי להכריז מלחמה ולאמר
צוחק מי שצוחק אחרון
אבל אני לא!
עדיין נשאר בי שמץ של אמונה
שיבוא מישהו אחר
ויעשה את העבודה השחורה
במקומי.
לך יקרה
כנראה שלא צלח לנו וכנראה שכדי למצוא את צדק נצטרך לבנות חללית
לשייט לנו בחלל
הוא בטוח שם
אז העיניים שלך יהיו בינתיים נפוחות מדמעות
ותמשיכי מידי יום לזעוק
לאמת שתצא לאור ולצדק ולשוויון עד ש...
ואני אבלע יום יום את כדורי הארגעה עד ש....
וחוץ מזה לא נראה לי שתוכלי לעשות דבר
אבל את חזקה יותר ממני כנראה
ותצליחי לשרוד בקן הצרעות הזה עד ש....
יש מי שעובד ויש מי שבא לעבודה
יש את הטובים ויש את הרעים
ואין שום דבר חדש תחת השמש
אולי משהו ישתנה בגילגולים הבאים
אבל אנחנו יכולות להתנחם
כשאנחנו מסתכלות במראה
באמת האמיתית שלנו
אנחנו שמחות מאוד שמחות נורא
אני בספק גדול שאשאר
נראה לי שאוותר
על הותק על הפיצויים ועל דמי האבטלה
העיקר הבריאות העיקר הבריאות
שהולכת אצלי ומתכלה
ואולי זה קטן עלינו ובעצם אולי זה גדול עלינו
בהמשך נדע את התשובה |
|
|
בדיחות השואה פה
זה גועל נפש.
אדולף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.