כל  הכתוב מטה, מבוסס על סיפור אמיתי. סיפור אמיתי לגמרי על
שתי נפשות. שונות זה מזו במידת מה אך זהות בכמה תכונות אופי
בסיסיות אשר בזכותן התאפשר הקשר הנכסף בין זוג הנאהבים שלנו.
זוג פנטזיונרים צעירים ותמימים. שבחרו לאחוז יד ביד למשך תקופת
זמן לא מוגדרת ולא חשובה במיוחד וליהנות זה מחברת זו עד שיצא
להם עשן מהאוזניים. ואכן כך היה. והחיבור הנפלא שהיה ביניהם
קרן למרחקים וכל מי שנכח בחברתם נהנה מהשראתה של אהבה אמיתית.
                  ואולם בחלוף זמן ומסיבה לא ברורה, ככל
שאהבתם של השניים גדלה והתעצמה, היא החלה להדהד במקביל לאיזה
תדר אקראי, באופן בלתי מוסבר, כך שכל מפגש ביניהם עורר תכונה
אמיתית שגדלה וגדלה עד אשר השפיעה בצורה כמעט בלתי נסבלת על כל
הסובבים.

במידת מה, כל זוג אוהבים העסוק רוב שעות היום בעינוגים
ובתחושות הנפלאות שהאהבה מייצרת, חש כי כל העולם כולו, ראוי
ומוטב לו כי יעצור מלכת בהשתהות לנוכח האהבה המופלאה שהתגלתה
כך לפתע תחת השמש למקרה ואיחוד אוהבים זה הוא בעצם תכלית הקיום
בכבודה ובעצמה. אך במקרה של זוג הנפשות המתקתקות הללו, זו היה
לא רחוק מהמציאות שכן בזמן ששני האוהבים המתקתקים היו כרוכים
זה בזו בתוך בליל של אהבה ורומנטיקה דביקה, שיכורים מרבית הזמן
משאיפת אדים רוויי להט, מין ותשוקה יצרית חסרת מעצורים, כלל לא
שמו לב לכך שכל העולם חש בזרמים ובתנודות שיוצר החיבור ביניהם
ודוהר על לא עוול בכפו יום וליל על רכבת הרים בלתי פוסקת!
והאהבה הגדולה בין השניים הפכה לנחלת כל הסובבים עד שאלה
מצידם, ייחלו ליום שדרכי שני אלה תפרדנה. בבוקר טיפוסי אחד
נעשה המעשה. יצאה האישה מביתה והותירה את אישה לבדו בחדר
המיטות. המסכן שכב שם תחת מעטה שמיכות דק וכלל לא שם לב
למתרחש. כן, אולי היה תמים קצת הברנש ואולי אפילו תמים לא קטן,
מאוד יכול להיות אבל זה לא היה סוד כי דרכם עתידה להיפרד שכן
זה זמן מה שלא סיפק הבחור את תאוותיה של בת זוגתו, הצעירה ממנו
במספר שנים  ואשר עוד כוחה במותניה. כל שחפצה בו, באותו לילה
לפני שעזבה, היה לחוש את איברו של אישה בין רגליה. זה כל מה
שרצתה. להרגיש את משקל גופו על גופה ואת איברו החם והיוקד מפלס
דרכו אט אט אל תוך החום של גופה ופועם שם בלהט עד שתבער בה
ערגתה אליו כל כך שגופה יזעק למרחקים! כל כך רצתה להרגיש את
גופו העבה, החסון, הגברי, צמוד לגופה הנשי והמדושן... דימתה
אותו לריבוע מוצק השוקע אל תוך תבנית בצק חסרת גבולות, כך רצתה
היא לעטוף אותו ולבלוע אותו לתוכה. אך הוא - לא רצה. שכבו
השניים זה לצד זו במיטה כשבצד האחד שלה מתבשל לו ציר בשר מהביל
במרינדת עגבניות אדומות אדומות מתוקות מתוקות מתובלות במעט
מלח, פלפל,שום ופפריקה מתוקה ומן הצד השני עולים קולות חרחור
בלתי פוסקים. מישהו שם מרחף לו בין עולמות מרהיבים, חולם
חלומות מתוקים, עונג שינה אמיתי וממכר. גוף חסון שרוע פרקדן,
לא ניתן להעיר, נשמתו כבר מזמן מטיילת לה במרחבים אסטרליים
רחוקים. מרחפת ברוגע מעל אוקיינוסים כחולים תחת שמיים צלולים,
רוח פרועה במפרצים פורעת לו את הפדחת. חופשיה ומשוחררת לא
מודעת כלל לאישה הענוגה והדשנה השוכבת בצמוד וקימורי גופה
החטובים, המשוועים לתשומת לב, חשים עצמם נעלבים כי אין מי
שילטף אותם ואין מי שינשק אותם ואין מי שיהנה מהם ואין מי
שיפסק את שתי ירכיה ברוך וישאף לחדור פנימה, הלוך וחדור הלוך
וחדור! כה גדולה היתה האכזבה שלא מצאה מרגוע כי היה זה הלילה
העשירי במספר שנאלצה להרדם כך לבדה  ולא יכלה עוד לשאת את
העלבון ואת האכזבה עד שמה הפלא שהחליטה לעשות את מה שעשתה. ומה
אתם חושבים? שלא אהבה את אותו ברנש מיסתורי. אהבה עד מאוד אך
אותו רגש אהבה סוחף וטהור נאלץ באותו לילה לפנות את מקומו לקול
עמוק ומלודרמתי שבקע מתוכה אשר כל מטרתו היתה לגרום לה לעזוב!
וכשהבינה האישה הענוגה שלנו כי קיים בה איזה צד שכזה, שדוחק בה
לפסוע אל מעבר לדלת, היא נבהלה כל כך שלא הצליחה להרדם כל
הלילה. אז מה היא עשתה? פשוט שום דבר. היא המשיכה לשכב שם.
ותקתוקי השעון משתלבים להם בהרמוניה עם הנחירות השקטות של בחיר
ליבה הישן. מחכה ומחכה שאור בוקר ראשון יעלה.  כשהגיע הבוקר,
קול של דלת נטרקת נשמע. ברנש ישנוני שיפשף את עיניו רק כדי
להבחין כי חצי מיטה ריקה לידו. הוא התרומם בכבדות. מנער מעליו
קורי שינה ועולמות אוסטרליים רחוקים רק כדי להבחין בצידי המיטה
בדף נייר לבנבן ועליו כתוב דבר מה. נו מה? כתוב היה הרי כחול
על גבי לבן: "הברנש הער בעולם הישן אשר בעקבותיו התרוצצתי לילה
שלם. עורגת למגע גופו. גרם לי להבין כי שפר עלי מזלי.על כן
יצאתי מבעוד מועד לאתר את הקול הסוטה ולהחזירו אל מקומו
הראוי".    

באורח פלא מאותו הרגע, בו נחו עיני הברנש על המילים הכתובות,
שינה התדר בין השניים את מסלולו ויצא גם הוא את הדלת. אולי כדי
לחפש מי ילטף את בין ירכיו ואולי לא אין זה ממש משנה.  במקומו
עלה משהו אחר בין השניים, יש שחושבים שיפה יותר אבל גם זה לא
נורא משנה, מה "הם" חושבים.


מוקדש לגבר היפה מכולם :)