|
מיתרי הדקים
אשר ניגנו מדי לילה
מנגינת קינה צורמת
למשמע פסיעות כוזבות
נקרעים אט-אט
נתלשים בתנועה פורמת.
הישנה קולי נתיביך?
היחזירו שיריי ידיים חובקות?
האם זיק עיניי יאיר ימים?
ההלכת לכדי שוב?
התותיר דבר מזכרת?
האם תצרפני לשבילים חמים?
קריאות בלי די
צירופים חרוזים
וגעגוע מחריד - אשלח לדרכיך
את מקומך אשמור חם
כמבטיח שובך
מדמה הילוכיך.
כי נעמה לך נקמתך - מאהבתי,
אל מול עיניי ניצבות ידיך
מריעות סביב חימת קלוני
למראה מריר כעוזבך. |
|
|
כולכם צריכים
להתבייש
בעצמיכם! מה זה
העיסוק הכפייתי
הזה בהפרשות,
יחסי-אישות,
חומרים מסוכנים
וכוננים
קשיחים?
לכו הביתה לעשות
שיעורים!
עובדיה מצדיק את
המשכורת שלו
כמנהל בית הספר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.