נוגסת בקצה עט לקצב שירך,
חושבת שאולי כוונותיי קצת מוגזמות
אך תמיד הייתי ידועה בשאפתנות עיוורת -
"יומרנות", אם אתה יורד לקטנות
(אבל קטנות זה לא חוקי ואני כן, כבר שנתיים
רושמת מחשבות פרטיות על רכוש צבאי,
מתעלמת מימים שפלים אך מילותיך
כמו מלכלכות מחדש את זכרוני).

אז הדבר פתאום הכה בי
והכל נעשה ברור לי,
העלה חיוך על שפתיי,
הפסקתי לתהות עד מתי
ועכשיו, תיזהר, אני נחושה
(ובלי לנצל יכולותיי כאישה)
איידע אותך בתחושה חדשה
ואגיד באופן חד ומהיר
שיום אחד אתה, יוני,
עוד תכתוב לי שיר.


9.6.09 21:33
בחיי שאני לא סטוקרית.
נכתב בזמן השירות הצבאי על מחברת "שלישות 91" בעט סטאבילו חום
ודיסק "על מי אני עובד" ברקע.

עדיין מסכימה עם כל מילה בבית השני.