שבת בצהריים, אנשים מוציאים את ילדיהם
לשחק בגינה הציבורית.
גם אני בגינה הציבורית, משחרר את ילדי
אשר יצרתי מתוך חוסר היכולת להתמודד.
אני יושב וקורא, והוגה בעולמות עליונים.
וילדי משחק על דשא עולמות תחתונים.
פוגש ילדים אחרים,
שואל אותם לשמם,
משחק, בוכה, צוחק.
ולעת ערב, כולם אוספים את ילדיהם
וחוזרים לביתם.
וגם אני, אוסף את ילדי לחיקי.
וחוזר לביתי.
ובלילות, אני שוכב ער במיטה
ובוכה,
כתינוק.
וילדי בא, ואוסף אותי אליו
בתנוחה עוברית.
ושר לי
שירי-ילדים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.