|
אינני מזהה את עצמי יותר
אני מסתכל עלייך
את טובה מידיי בשבילי
איך הגיוני שרוע כזה שוכן בי
איך הגיוני שרוע כזה נשמך לטוב כמוך
אני מציץ מאחורי כתפיי
ורואה עמוד של אש
אותה אש מכלה שהולכת אחריי לכל מקום
אותה אש ששרפה את זו שלפנייך
אותו רוע ששוכן בי
רציתי להרוג את המפלצת
לכבות את האש
כמה טובה את
כמה טוב יש בעיניים שלך
כמה טוב יש במגע שלך
כמה טוב יש במילים שלך
כל מילה שלך נועצת
חץ בליבי, משלחת רעל לעצביי
משתקת אותי הורגת אותי
כל מילה שלך מלבה את האש
שוכב לידך, מביט בך ישנה
כל נשימה שלך ואני מתפתל
כמה רוע שוכן בי
כמה טוב שוכן בך |
|
|
אנטיגונה: כן,
אני קברתי את
פולי-מהשמו.
קריאון: לכי
תזייני את אח
שלך
אנטיגונה: הי,
בלי לערב
הורים.
הנזיר האלקטרוני
משלים את
האפוזידיון החסר
במחזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.