[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לעת ערב כאשר השמש שוקעת מתחילים הכוכבים לצאת, והירח מחייך
ממרומי השמים לכוכבים. אם תסתכלו על השמים ותתרכזו תחושו את
השקט, דממה קוסמית מנותקת מן ההוויה האורבאנית מחרישת
האוזניים. אם תחרישו גם אתם ותתבוננו אל התוך תחושו שגם שם יש
שקט, אותו שקט פנימי המתחבר עם הדממה הקוסמית. מן שלמות שמקשרת
את האדם אל הנצח, ובאותו רגע השמים עומדים. וכיפתם הסגנונית
משוככת עלינו מפני עצמנו, ואין האדם צריך לשאת את משאו הכבד.
כל שנותר לו זה להאזין לשקט, ולאפשר לטבע לחיות בסביבתו
הטבעית. אזי תשתלט על האדם השלווה, הידיים רפות, הראש מרחף
כעב"ם והגוף הוא משוט. אין רעש ולא קולות כאילו לחצת על כפתור,
וכיבית את הכול.

אברם עמד במרפסת ועישן, ראשו היה תקוע בכיפת השמים ממש ליד
הירח שיצא לשוח. הוא התעלם מהרעש בבית. ערב שבת זה הערב של
אשתו והחברות שלה שבאות לשחק קלפים. כמה היה רחוק עולמו
מעולמן, הן רבו התווכחו, צעקו. הוא לעומתן התרכז בשקט הרך של
היקום כדי להתחבר לשלווה. עד שנזדעק לכבד את האורחות הכבודות.
הוא היה במטבח משפשף צלחת סרבנית כאשר הפעמון צלצל. השעה הייתה
שמונה בדיוק נמרץ, זה היה השליח עם זר הפרחים. הוא הניח לאשתו
לקבל את הזר. בלי משים לקחה שפרה את הזר והניחה אותו על השידה,
וחזרה למשחק הקלפים. את הפתק מצאה בלומה חברתה, השופר של
תל-אביב. כמובן שהיא קראה אותו בשטף שלא היה מבייש מבול. אחר
כך רצה לתוך החדר כרכילאית חינמון וקראה בפני כולם את הכתוב -
אהובתי, הפכו ימי לילות, ולילותיי ימים.
אין רגע שאיני מקדיש לך שרעפים,
קבלי זר זה באהבה ממני, העלום.

הייתה דממה בחדר, שקט רך לפני רעם הצחוק.
אהובתי, מה זה שפרה? שאלה בלומה. מי כותב לך מכתבים כאלה, ממש
שירה.

זה נתן את האות לפטפטנית שורל`ה לפצוח במונולוג, שלא היה מבייש
מקדח של בוש. גם אני...כשהתגרשתי מאריק היה לי מאהב צעיר ממני
וגם הוא היה כותב לי שירה, ובא אלי בלילות ולוחש לי באוזן
מילים של אהבה. כמו למשל- אהובתי, שורל`ה ביילה. לא ישנתי
לילות, אני בוער...

שיישרף - קראה אפרת. תפסיקי לחפור ותני לבעלת השמחה לספר מי
העומד מאחורי העניין המפתיע הזה.

שפרה שתקה, מה לה ולזה, מן תעלול של הגורל או באמת מישהו עוקב
ומתאווה. מצד אחד זה מחמיא שלא איבדה את הפסון. אבל היא אשת
איש שבמקרה גם שומע הכול כמו איזה נברן וזה לא נעים לה. בכל
זאת ככה ליד כולן. זה מכה מתחת לחגורה, ואיך בכלל תסביר את
העניין לאברם. עלום, מי זה העלום הזה? היא עצמה לא ידעה מי זה.

מה העניין  - אמרה בקור רוח. מי שרוצה לבזבז את כספו על פרחים
שיבזבז, לי יש בעל ואין לי ולא כלום עם אותו עלום. נמשיך לשחק,
אני קצת מופסדת.

היא קמה לקחה את הזר וזרקה אותו לפח יחד עם המכתב. אבל הלשונות
מסביב לחשו כמו גחלים, לשפרה יש מאהב. בחוסר רצון המשיכו הבנות
לשחק המבע על פניהן אמר הכול, לפתע היה שקט בחדר, שקט קוסמי.

אחרי חצות התפזרו הבנות בצחקוקים ונישוקים, ולאחר מכן בחדר
המדרגות התגלגלו מצחוק. שפרה שמעה אותן ועכשיו היא צריכה
להסביר לאברם את העניין , באחד על אחת. אברם נכנס למיטה בסלון
וכיסה את עצמו עם שמכת הקיץ שלו. שפרה באה אליו וירדה על
הברכיים.
אברם...
הוא שתק.
אברם, בוא נלך למיטה. אני רוצה אותך כאן ועכשיו.
שפרה תעשי לי טובה, אין לי כוח עכשיו להתחיל לעשות לך מזמוטים
אל תוך הלילה, אני עייף. - ענה בזעף, כאילו נפגע עד עמקי
נשמתו.

אני מתחננת - אמרה. בוא נלך למיטה, הפעם אני אפנק אותך.
אברם שהיה מכוסה עד לראש, חייך וגאה. היא שעמדה עליו לשרתו
משכה ממנו את השמיכה ואת החיוך שפסה בשפתיו. מבטו היה נוקב,
ושפרה בקושי הסתכלה בפניו.
בוא נלך - אמרה.

אברם קם, כיווץ את הטוסיק שלו, ונתן לאשתו להוביל אותו לחדר
המיטות. הוא הלך אחריה במן ריקוד, וואלס בקצב אגם הברבורים.

המשך יבוא...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
דאגלאס אדאמס לא
מת.
הוא פשוט מצא
מכונת זמן
והביא את הגופה
שלו מהעתיד.


(תיק 510223א
המחלקה לפשעי
זמן, גף מדריך
הטרמפיסט,
דף סגירת תיק
מחוסר עניין
לציבור)


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/7/11 19:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יגאל רבינוביץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה