[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לינור שו
/
והגברים יאמרו אמן

כשאלוהים באה לטיפול אצלי בפעם הראשונה היא קצת הזיעה. יכולתי
לראות לחות כזאת של העור באזור המחשוף. זה לא שהיא הייתה
משוגעת או משהו. פשוט קשה לה לעמוד בלחצים. ואני הבנתי אותה,
רק לא הבנתי למה היא מזיעה. ולמה היא לא מסתכלת לי בעיניים.
במשך כל הטיפול היא ישבה על הספה. והשפילה את המבט לרצפה במין
ביישנות כזאת. דווקא מצא חן בעיניי שהיא הרגישה נבוכה בגללי,
אבל זה לא איך שאתה מצפה שאלוהים תתנהג.
היא נעלה נעלי עקב כחולות כאלה אלגנטיות. ראיתי אותן רק כי היא
לא הפסיקה להרטיט את הרגל ולנקוש בהן על הרצפה. בטיפול השני
כבר דאגתי להביא לה שטיחון קטן לרגליים כדי לבלום את הרעש. גם
החלפתי את השולחן והזזתי תמונות כדי שלא תרגיש שבגללה פתאום
הופיע שטיח. אבל היא שמה לב מיד וכל ה-50 דקות היא נשענה על
הספה ושיחקה בשיער.

אלוהים לא הייתה יפה במיוחד, וגם לא הייתה לה אישיות כובשת.
אבל היה לה זיכרון טוב. לפעמים כשהיא הייתה מגיעה במצב רוח
מדוכדך היא הייתה מבקשת לדבר עליי ואני בקלות הייתי נסחף. אף
פעם לא הכרתי מישהי שידעה עליי כל כך הרבה לפני שסיפרתי לה.
היינו מתחילים לנתח אותי והייתי שואל אותה:"זוכרת את הפעם ההיא
שיצאתי עם נעמה ולקחתי אותה לסרט?" והיא הייתה עונה בעצבנות
"כן, נו?" כאילו מנסה לזרז את הסיפור שנעמה תעלם כבר. בכלל,
כשדיברנו על בחורות שהייתי איתן היא הייתה הופכת חסרת סבלנות.
האמת שזה די עצבן אותי, כי אמא תמיד אמרה שאלוהים מקבל ומבין
ויש לו אינסוף סבלנות. מצד שני, אלוהים היא בכלל בת, אז אולי
היא איבדה את הסבלנות כששינתה את המין שלה. לעיתים רחוקות
הייתי מצליח להוציא ממנה משהו לגבי הניתוח שעשתה. היא הייתה
מלמלת משהו לגבי תלונות חוזרות שקיבלה על כך שאלוהים הוא חזיר
שוביניסט ומפלה נשים. זה היה בתקופה שהפמיניזם שגשג ואלוהים
נאלצה, כלומר נאלץ להיות פוליטיקלי קורקט ושינה את המין שלו.
אני אמרתי לה שהיא דווקא די יפה בשביל חזיר. היא הסמיקה.

עברנו כמה חודשים של טיפול, וכשאני אומר עברנו אני מתכוון
בעיקר אליי. כי כמו שאמרתי, אלוהים לא דיברה הרבה על עצמה. זה
לא עניין אותה. היא אמרה שתמיד יש לה אותה ואני זה משהו חדש.
הרגשתי ממש טוב עם עצמי. בכל זאת, אם אלוהים מתעניינת בך סימן
שאתה משהו מיוחד.
אני חושב שעם הזמן פיתחתי רגשות כלפיה וידעתי שאסור לי, בגלל
תקנון המטפל- מטופל או משהו כזה. אבל נורא רציתי לדעת מה היא
מרגישה כלפיי. מובן שטיפול פסיכולוגי לא הייתה הדרך לברר.
החלטתי שאני אתן איזה רמז, אעשה איזה צעד, רק כדי לדעת מה היא
מרגישה ואז אעזוב את זה. בכל זאת, אם אלוהים מרגישה משהו כלפיך
שווה לדעת. אפילו רק בשביל לטפח את האגו. אבל אני, לא טוב
בלשקר לעצמי.

בפגישה שאחרי לקחתי מבט חטוף בעיניה, שהיו ירוקות הפעם. כל יום
היא מחליפה צבע, תלוי מה בא לה. פשוט מאז שחרור העבדים בארה"ב
היא לא רוצה להתעסק בענייני פוליטיקה. אז כל יום היא מחליפה
צבע עור וצבע עיניים. למרות שאת השיער היא החליטה להשאיר אחיד-
חום אדמדם שמעט מסתלסל בקצוות ומגיע לשכמות שלה.
והיום היא באה מעט שחומה, בעיניים ירוקות, וכשלקחתי מבט אחד
חטוף מיד הבנתי שהתאהבתי בה. התאהבתי באלוהים, ופשוט לא ידעתי
מה לעשות.
כשהיא סגרה את הדלת היא פנתה לכיווני בחיוך עדין, וגומות קטנות
של חן התגלו לי, כמו הזמינו אותי לשמוע סוד. אני קמתי לקראתה
והיא השפילה מבטה לרצפה, בוחנת את רגליי הפוסעות אט אט
לכיוונה. ברגע שהייתי קרוב אליה נעצרתי. לא הצלחתי להמשיך.
וכמו בכל רגע שבו הגבר קופא האישה נאלצת לקחת את הצעד הנוסף.
ואלוהים, שהייתה יותר מאישה, הרבה יותר, תפסה אותי וזרקה אותי
לספה. האור נכבה ושמעתי בד שנשמט על שולחן הקפה. היא גחנה אליי
והורידה את החולצה שלי. לאט לאט כל בגד הוסר והגוף שלה הזיע,
כמו בפגישה הראשונה.
כשהיא סיימה היא נשכבה במשך דקה ואחר כך התיישבה. אני הבטתי
בפס אור שנפל על עצמות השדרה שלה מתוך תריס שבור. הן נראו לי
כמו גבו של דינוזאור צעיר, היא בהחלט רזתה מאז הפעם הראשונה
שנפגשנו. כשהיא הבחינה במבטי הסוקר את גופה הערום היא מיד קמה
והתלבשה. ואני, עדיין מטושטש מלמלתי: "לאן את הולכת?" והיא
ענתה "אתה אוהב אותי, אני יודעת, אבל אתה צריך להבין שבתור
אישה קשה לי להאמין בעצמי" ויצאה.

ורק אז הבנתי שבגלל נשים והדימוי העצמי הנמוך שלהן אלוהים
אתיאיסטית. וככה, היא פשוט חייבת להיעלם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני אבצע בי את
זממי.





נער מתבגר
טיפוסי


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/7/11 9:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לינור שו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה