למחק את העבר ולהמשיך הלאה זו הייתה הבקשה העמוקה ביותר שלך.
למחוק את הבגידה, את השנאה - פשוט לטהר את האווירה!
תמיד איתך היה הצורך לקרוא בין השורות או כמו זיכרון ישן שרק
מול מראה משתקף שוב לפנייך.
אתה מתמודד עם אירוע אחד כל פעם ומחפש תירוצים - למה עשיתי את
זה? מה חשבתי לעצמי? מה היו המניעים?
אך בסופו של יום, את המעשה כבר עשית ועם הדמעות בעיניים נזכר
שאיתה כבר היית.
היא עומדת מולך ושומטת ידיה כמו ילד סורר ועקשן
אתה מבחינתך מנסה למכור לה פילוסופיה בגרוש - סיפור שהמצאת
לעצמך - לא רציתי! נמשכתי, משכתי, נשכתי...  תודה כבר!!
עשית את זה.

אז לוקח את עצמך בידיים ועומד מולה, העיניים צורחות את מה
שקולה לא יכול להגיד.
היא רוצה שתלך אך ידייך עליה והיא לא מצליחה להתנגד.
מלקק דמעותיה, נושק לשפתיה והיא כמו צמח קמלה בידייך.
מפילה את הכבלים, השערים נפרצים ואתה זוכה למבוקשך גם ממנה.
לא מדבר, גם לא לוחש רק ידיך זזות, מטיילות במקומות שמעוררים
התנגדות.
כמו במלחמה בין הטוב לרע, אתה מושך והיא דוחפת.
מתרגש מהמשחק ומדמיין סביבך עדים שצופים ורושמים רשומות כאשר
אתם מציירים שתי וערב  20 אצבעות על הקירות.
ניסיון לגמילה,
יניקה אחרונה,
עוד רגע והולכת.... אך משאירה אותך