אני מתעורר מחלום שאימא איתי לבית קר וריק
הדלת סגורה, אני לבד, נר הנשמה מהבהב
אני שוחה כמו דג לסיגריה, הריאות שלי מתפוצצות, אני אמות
אנשים משתינים בתוך האסלה שלי
אני פותח את הדלת ואין אימא רק מיטה חצי מוצעת וריח מוות
בידיים שלי ניסיתי להעיר אותה והיא הייתה קשה כמו אבן
בחלום הגופה שלה צפה באמבטיה ודוד שלי מסתכל עליי במבט חודר
וקר

בוא הביתה, העבר
כמו בסרטים הילדים מוגנים וצוחקים
שירי-ילדים שקטים מערסלים את הערב בתקליט מסתובב

והנה אנחנו, מסתובבים בבית כל היום
אני לא יכול לחשוב.