מעיין שקד / צל |
ספסל ושקט
ירח כמעט מלא
חפנתי פנייך,
בטירוף
הירח צחק
בצל,
הרגשתי ליטוף.
הירח כיוון את נשמות המתים
ואנחנו -
מתות להכוונה.
אני, את
הריח
היין והיאנג
ונשיקה.
הרגשתי אותך, מבפנים
שמעתי נשימה
חריקה בספסל
וחתול מיילל
את, אני וחתול
בצל על החומה.
את חשבת, אולי לא
אני - אולי כן
הירח צחק
והצל - הוא ידע.
עוד חוליה בשרשרת
עוד ניגון על מיתר
הנשימה, והריח
והצל על החומה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|