רצית משהו אישי - אין דבר יותר אישי מזה בשבילי


"הפחד הכי גדול שלי הוא להיות לבד" היא הודתה
"להשאר לבד במקום זר או אפילו בבית שלך?" הוא המשיך לחקור
"לא, לא לבד כזה, אין לי בעיה להיות לבד בבית או להסתובב לבד
ברחוב" היא הסבירה
"אז מאיזה לבד בידיוק את מפחדת?"הוא שאל וסידר את משקפיו
"אתה מאמין שלכל אחד יש את האחת שלו?" היא שאלה פתאום כאילו
בלי קשר לשיחה
"שלכל סיר יש מכסה או כל פתגם אחר שאומרים" היא המשיכה
"כן" הוא ענה מעוניין לראות לאן השיחה תוביל
"אז מה קורה אם שלי כבר הלך?" היא שאלה
"מה קורה?" הוא ענה בשאלה
"אז אני ישאר לבד.... הבנת? זה הלבד שמפחיד אותי" היא חיברה את
הקטע האחרון לתחילת השיחה
"את מפחדת שלא תמצאי בן זוג ותשארי רווקה למשך כל חייך?" הוא
סיכם בקצרה את הפחד הכי גדול שלה
"כן" היא ענתה ובמקביל הרגישה את היד סביב הגרון שחונקת אותה,
כמו תמיד שהיא חשבה על הסיטואציה הזאת
"כרגע את יוצאת עם מישהו?" הוא המשיך בשיחה בידיוק באותו טון
חוקרמתעניין שבו הוא דיבר כל השיחה
"כן" חיוך הופיע על שפתיה בצורה בלתי רצונית "כבר חודש בערך,
הוא מקסים"
"ולפניו היו לך עוד מערכות יחסים, נכון?" הוא אומנם הוסיף את
סימן השאלה בסוף המשפט אבל אין ספק שהוא אמר עובדה ידועה
"כן.." היא כבר הבינה מה כיוון המחשבה שלו
"אז למה את חושבת שבסוף תשארי לבד?" הוא הגיע לפואנטה שלו
במהירות
"כי את הבחור שהוא ה-אחד שלי כבר פיספסתי... כל בחור אחר רק
יבוא להחליף אותו ולא משנה כמה הרגשות שלי אליו יהיו חזקים
ואמיתיים הוא לא יהיה הבחור שאיתו אני ירצה להזדקן ולמות"
הוא כתב משהו בפנקס הקטן הזה שלו והמשיך בחקירה "איך את יודעת
את זה?"
"כי פגשתי את הבחור שנועד לי והרסתי את המערכת יחסים איתו
לתמיד" הקול שלה טיפה רעד בזמן שהיא אמרה את המשפט הזה
"אולי הוא לא זה שנועד לך אולי יש מישהו אחר שמחכה לך" הוא אמר
ונשמע צלצול קצר שסימן את סוף הפגישה
400 שקל הלכו והוא אמר לי בידיוק מה שאני אומרת לעצמי כל יום
מול המראה
מילא הכסף אבל הלכה לה שעה מחיי שלא תחזור בחזרה