|
מוסדות הכוח לחשו בצורה
צללים אפלים של פחד
הנה עינינו דוממות
דמעות שקופות נהר.
ילדי הקריסטל כך קראו לנו
ילדי הקשת בענן
נולדנו לעשות אהבה
בחסד חמלה ורחמים.
מנעד כנפינו הגדולות
צירים פתוחים של רהב
סכום המיתרים כולם
שירת הרוח הטובה.
עקבות רגלינו על גדת הזמן
משקעים מאובנים באגם
מואס בוני הארץ
צורות בראשית חייה. |
|
תמיד שאני
מסתכלת בתפריט
אני מסתכלת עד
הסוף. אפילו
בקטגוריה של
המאכלים שאני לא
אוהבת, ואחר כך
תמיד חוזרת למה
שהתת מודע שלי
בחר כבר
מזמן...
הקרניבורית
שאוהבת לאכול
דרך התחת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.