New Stage - Go To Main Page

חיים ברליאה
/
כשמוריס מנגן

כשמוריס מנגן העיר נשימתה עוצרת
בחלונות הראווה כל הבובות קופאות מיד.
הציפורים עונות בשיר מיציע הצמרת
ושתי זקנות על הספסל נעות מצד לצד.

כשמוריס מנגן הוא מתבונן אל קו האופק
הוא לא רואה דבר, הוא רק הוזה את התמונות.
בו ובאקורדיון שלו פועם אותו הדופק
ומשניהם ביחד פורצות המנגינות.

והניגון נישא הרחק כמו עשן ברוח
פורש כנפיים למרום עם ציפורי השיר
והוא שוטף את הרחובות כמו נהר פרוע
ומסתחרר על הגגות של כל בתי העיר.

כשמוריס מנגן הוא והמוזיקה ביחד
שטים על גב ענן אל הרקיע השביעי
ורק צנצנת הזכוכית שלרגליו מונחת
רומזת שאולי חסר כאן חסד אלוהי.

אנשים חולפים ואז אחד משליך מטבע
ואחרים בוהים דרכו כאילו הוא שקוף
אך הוא מזמן כבר לא רואה וגם אינו שומע
הוא והאקורדיון שלו לומדים עכשיו לעוף.

והניגון נישא הרחק כמו עשן ברוח
פורש כנפיים למרום עם ציפורי השיר
והוא שוטף את הרחובות כמו נהר פרוע
ומסתחרר על הגגות של כל בתי העיר.

בלילה על קרטון עבה ליד פחי הזבל
הוא על האקורדיון מניח את ראשו הסב
ומתענג בחלומו על צליל מתוק של נבל
וכוכבים נושרים עליו כמטבעות זהב.

המלאכים שרים לו שיר וגם נותנים לו פרח
ואלוהים כאב  רחום קורא לו: "מוריס, בני!"
וכשמאיר היום הוא מכוסה שמיכה של קרח
ועל פניו קפוא חיוך של אושר דמיוני.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/4/11 16:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חיים ברליאה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה