היה הייתה ארץ
של גמדים קטנים
הם עבדו במרץ
תקנו לבבות שבורים.

יום אחד - אחד מצא
לב שבור ללא תקנה
וכמה שהוא ניסה
הוא גילה ששהוא בנסיגה.

הזריק לו זריקות
וסיפר לו סיפורים,
ניסה את כל השיטות
אך נשאר עם פרפורים.

הגמד התחבט
וכמעט התמוטט
לפתע נזכר
במקרה מוזר
שהתרחש בשבוע שעבר,

בלב קרוע
כולו פצוע
ושבור לרסיסים
אך מעשה ניסים
כולו חיוכים ממיסים...

תמה הגמד
ועל מקומו עמד
בעיניים פעורות התבונן
כיצד זה יתכן.

הביט בו הקרוע
בעיניו הפצועות
וסיפר לו מדוע
שפתיו מחייכות...

כשהייתי שלם
הייתי כל הזמן מבואס
חשבתי שאני לא מספיק יפה
ולא מנומס.
חשבתי שאני קטן
ושאין לי מספיק
ואכן מעשה שטן
תמיד השני יותר הבריק...

יום אחד ממש התעצבנתי
ראיתי את השכן ובערתי
זה היה ממש מחרפן
למה תמיד אני לא - והוא כן...

סכין לקחתי
ואת עצמי קרעתי
די ! נמאס לי,
למות בקשתי.

וכך נים ולא נים
כשכולי בשרעפים עליונים,
כשמהכול התנתקתי
בהברקה הבנתי.
שאף פעם את עצמי לא חייתי,
ולאחרים כל הזמן השוותי
ואם הוא יותר אז אני פחות
ככה זה כשאת האחר אתה בוחר לחיות...

וברגע העצבות
כשכבר רציתי למות
אז גם האחר מת אצלי
ולעצמי נעשיתי.

ומאז ועד היום
אני חי את החלום
את החלום שלי
מציאותי ואמיתי,