השקט שלך מפתיע אותי,
כמו כשעירוני מגיע לישוב חקלאי:
הצלילים כמעט נעלמים,
ועונות השנה כבר אינן עוד
דימויים עירוניים, הן גלויות וברורות,
כמו העץ והעטלפים.
לסיפורים אין צורך במילים,
אין צורך בפרטים. יושבים ומדברים,
אני יותר, אתה פחות,
והרגשות שלך נשארים כמוסים,
כמו עננים רחוקים, שרק הם יודעים -
יבואו הגשמים.
ושוב אני מכביר מילים,
פשוט סתיו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.