לאהוב אותך על גבי מחברות ריקות,
דרך מכתבים ישנים,
במרווחי השורות,
אל שירים חשופים.

מחברת ראשונה
לאורכם של שני צירים, ממשיכים להתרחק.
פיצול במרחב הזמן.
ואנחנו שתי נקודות, מטיילות על X ועל Y
לעתים במפגש מקרי.
הייתי רוצה לצבוע את המשבצות בשחור,
לפעמים פשוט יותר לשכוח.

מחברת שנייה
דף חלק, הפעם במחברת שורות.
המספרים מחושבים מדי, נתונים במסגרת.
האותיות מלטפות, עולות ויורדות
בתנועה מאומצת בטבעיות מפתיעה.
מתחברות זו עם זו בהתפרצות נשפכת,
יוצרות שלם.

לאהוב אותך זה כמו לאהוב את הקצף של הגלים,
זרם בלתי יציב מתרגש ונשבר על חופיי
רק החול זוכר.

לאהוב אותך זה ללמוד איך לשכוח,
ולהיזכר שזה כל כך קשה.