[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גו דיטו
/
בלי מילה

המים החמים שרפו את עורה. סירבה להפעיל את המים הקרים. אדים
עלו, ספק מעורה, ספק מהמים. הייתה חייבת לנקות אותו ממנה.
הרגישה מלוכלכת, טמאה, מגעילה. שפשפה את גופה בסבון שוב ושוב
עד שנגמר ואז נשארה לעמוד במקלחת מתחננת למים שינקו ממנה את
הזוהמה.

"לא! לא!" היא צעקה. אבל הוא המשיך, עשה את עצמו כאילו לא שמע.
ומשפרק את כולו לתוכה, יצא ממנה. הוא הסיט תלתל שנפל על פניה
והביט לתוך עינייה האפורות והרטובות. הוא חייך והלך, בלי מילה.
זמן רב שכבה כך, באמצע שום מקום, ערומה. מפחדת לזוז או שאולי
שכחה איך. מרגישה אותו נכנס אליה ויוצא ממנה שוב ושוב ועיניו
המחויכות חרוטות בזכרונה ומסרבות להימחק.
רק כשהחלה להתלבש, בכתה באמת. הדמעות זלגו מעיניה וצעקות שבר
עלו מגרונה והיא רצה לביתה בלי לראות בעצם דבר. חשבה אולי
תדרוס אותה משאית ותגמור את הסבל. אך דבר לא קרה והיא הגיעה
לביתה ונכנסה ישר למקלחת. את הבגדים הורידה רק כשהייתה כבר
מתחת למים.

המים החמים כבר לא שרפו את עורה ואט אט הפכו לקרים. סגרה את
הברז והחלה מתנגבת, משפשת חזק את כולה, להוריד כל פיסת זוהמה
שאולי נשארה. ואז התלבשה. שמה שני זוגות תחתונים, שני זוגות
מכנסיים וחמש חולצות. בחוץ היו 30 מעלות, אבל היא, הרגישה קור
כזה שלא הרגישה בחייה. הילכה כמעין זומבי לחדרה ונכנסה כל כולה
מתחת לשמיכה. המשיכה לבכות ולרעוד עד שנרדמה.

משהתעוררה בבוקר, לא רצתה לצאת את מיטתה. למעשה, לא יצאה את
מיטתה ימים רבים. רק מדי פעם הייתה עושה מקלחות רותחות של שעות
וחוזרת למיטה. אמה דאגה, חבריה לא ידעו להסביר. רק הוא ידע, רק
הוא. אבל לא אמר דבר.
לפעמים הייתה צועקת בלילה, מתוך שינה. אמה הייתה באה ומחבקת,
מנסה להוציא ממנה מילה. אך דבר לא נאמר.

חשבה להתאבד, אך לא רצתה שהוא ינצח, למרות שבליבה ידעה שכבר
ניצח. רצתה להתגבר, אך לא יכלה, העיניים שלו שבו וצצו בדמיונה.
כל הזמן תהתה איך אף אחד מסביבה לא יודע? איך אף אחד לא רואה?
לא מבין? איך הוא ממשיך לתפקד? למה הוא הרע בסיפור והיא נענשת?
למה דווקא אותה מכולן? האם אין יותר דבר הגיוני ומובן בעולם?

לאחר זמן מה עזבה נפשה את גופה. 'תת תזונה' קראו לזה הרופאים.
אך היא ידעה את האמת, דיכאון, ייאוש, אכזבה - כל אלו הרגו
אותה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"שלח לחמך על
פני המים"?
מי אמר שלמים יש
פנים?

הפנים היחידות
שאדם רואה במים
הם ההשתקפות של
עצמו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/3/03 20:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גו דיטו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה