|
בהיותי עדיין ילד
לעמלי אצא כל בוקר
למפעל שבו רק מנסרים,
מבוקר עד הערב
אנסר קרשים בלי הרף
שמהם יבנו רהיטים.
אך גדלתי ובגרתי
בניסור כבר לא עבדתי
ואלטש בידי יהלומים
היקרים מפז וכסף
אותם עונדים אשה וגבר
שמכניס לכיס אלפי מונים.
מכל אבן אשאב מלוא הכסף
ובכיסי שוכן עושר כביר
ואני אמיד כקורח,
אתהלך כגביר שופע
שבטנו תפוחה מכסף יתר
ואחוש שהעולם כולו שלי.
ואני אותו הילד
שלעמלו יצא כל בוקר
במפעל שבו רק מנסרים,
בממונו ירכוש שמים
בביתו נשים ויין
אך לא ישכח לעולם איך מנסרים.
|
|
|
אחד בא לקב"ן עם
חתול.
איך שהוא נכנס,
תופס ת'חתול
וזורק אותו
מהחלון.
שואל אותו
הקב"ן: למה הבאת
חתול?
עונה לו החייל:
הוא החבר הכי
טוב שלי.
ולמה זרקת אותו
מהחלון??? שואל
הקב"ן המזועזע,
עונה לו החייל:
שלחתי אותו
להביא סיגריות.
מתוך המדריך
להורדת פרופיל
(או עצות
לקבניסט המתחיל)
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.