ששת שצ / מרץ |
אני אוסף את פירורי הלחם
שנותרו לי לשקית,
לרגעי מצוקה.
לעת תום הזיכרונות
המתוקים,
כאלו שהגוף נצרך להם
כמו חיים.
והרוח כמו שירה,
ואת לימדת אותי שירה מהי.
החיטה עדיין ירוקה בשדות
עוד מעט יונף המגל
ויקצור אותה באחת,
כפי שחתכת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|