הַסְּפָרִים הֲכִי טוֹבִים
הֵם אֵלּוּ
שֶׁאֶפְשָׁר לִקְרֹא אוֹתָם
בָּחֹשֶׁךְ.
מִבְּלִי לִשְׁלֹף מֵהַמָּקוֹם
אֶת הָעַיִן הַפְּנִימִית.
בֶּאֱמֶת שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ
הֵיכָן תֻּצַּב נַפְשִׁי
הַלַּיְלָה.
אִם תִּרְצִי לִחְיוֹת אִתִּי
אֶהְיֶה לָךְ
לְמִבְנֶה נָטוּשׁ.
קָרָאתִי כְּבַר מַסְפִּיק סְפָרִים
בִּכְדֵי לָדַעַת
מִי אֲנִי
נוֹתָר לִי רַק לְשַׁוֵק אֶת זֶה
בִּכְרִיכָה עָבָה.
אֲנִי מְמַלְמֵל לְעַצְמִי
בְּפֶה סָגוּר
כְּמוֹ שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתִי
לִלְעֹס.
עִם הַאַלְכּוֹהוֹל - נוֹרִיד.
עִם הַסִיגָרִיּוֹת - נַשְׁמִיד.
עִם הָרַעַד בַּיָּד הַשמָאלִית
נַקְפִּיד
עַל נִקְיוֹן הַכֶּלֶב.
כָּכָה
שֶׁאִישׁ לֹא יוּכַל לְהַגִּיד. |