זה היה כשעשיתי ניתוח בעיניים ושבוע הייתי מנותקת מהעולם, מרוב
הטשטוש לא זיהיתי מי התקשר ואסמאסים לא הצלחתי לקרוא. אז את
רוב הימים העברתי בשכיבה על הספה הכחולה בבית של ההורים
וחיכיתי שמשהו יקרה, משהו טוב.
אמא דאגה לשים לי טיפות כל שעתיים ואחר כך כל שעה ואז כשהיא
סיימה לנקות את הבית לפסח המינון עלה לשתי טיפות בכל עין
פעמיים בחצי שעה, למזלי היא גם סבתא אז היו כמה שעות מנוחה
מהטיפול התרופתי הזה. אבא לא ידע שעשיתי את הניתוח וכשהוא גילה
הוא בירך אותי על האומץ כי "המוני אנשים התעוורו מזה" לכי
תסבירי לסבא בן 70 על הקידמה, ומה המהומה על הסניף החדש של
h&m.
האמת שציפיתי שכולם נורא יתגעגעו אבל קרה ההפך. ליבי אמרה שאני
צריכה לשמוח כי לפחות לאנשים יש איזשהו רגש אליי, וזה לא משנה
אם הוא אהבה או שנאה. ואלי אמר שאני יפה, לא הבנתי איך זה קשור
אבל הוא תמיד אמר את זה.
אז אחרי חודש חזרתי והדברים התנהלו בסדר מופתי, בהפסקת סיגריה
הופתעתי לפגוש את חבורת המנגנים שגרים כמה רחובות ממני, יואב
מנהיג החבורה זה שכותב את השירים היה נקי והדיף ריח של בושם
ולילו התגלח, הם סיפרו שבזמן שלא הייתי הם הפסיקו לגלגל את
החומר ההוא וסופסוף מספרו את עצמם בתור למקלחת. ובדרך לקרוואן
פגשתי את השותפה שלי עם חבר חדש, הפעם איזה גרמני עם רגשות
אשמה, הוא היה נלהב. מידי. אבל זה לא שינה לי, היא לא עניינה
אותי. יותר עניין אותי לתפוס איתם טרמפ למעיין שביישוב הסמוך
אבל כשהגענו גיליתי שהוא ריק. לא הייתי מרוצה. אלו היו שינויים
גדולים מידי בשבילי.

זה היה כשעשיתי ניתוח בעיניים ושבוע הייתי מנותקת מהעולם, מרוב
הטשטוש לא זיהיתי מי התקשר ואסמאסים לא הצלחתי לקרוא. אז את
רוב הימים העברתי בשכיבה על הספה הכחולה בבית של ההורים
וחיכיתי.
איך טעיתי.