ובלילה
כשאני בוכה
אתה לא כאן.
אני מתהפכת לצד השני
ואתה לא כאן.
בבוקר פוקחת עיניים
הדמעות שקרשו
מקשות פעולה פשוטה זו.
שוטפת פנים
מותחת שרירים רדומים
והעיניים עודן נפוחות.
רעד-זעם זורם בעורקיי
עד קצות השערות
ואתה לא כאן.
אתה לא כאן
לחבק
להפחית הכאב והכעס,
לא כאן
להיות מטרה
להתפרצות בלתי נשלטת.
וכשבמשך היום
אני צוחקת
או כועסת
או כמעט בוכה,
אתה לא כאן
לחלוק זאת
איתך.
11.4.2010 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.