שוב לבד עם עצמי,
מחשבות מציפות את ראשי.
לא יודעת מה לעשות.
לא יודעת איך לחיות.

שוב חושבת על האיש,
שתמיד היה אתי,
האחד שכבש את לבי,
אהובי האמתי.

מקווה שיעברו המחשבות הכואבות.
רוצה להיות שמחה, לא לחשוב רעות.
מקווה שבקרוב יעברו כאביי,
ותהיה לי כתף רכה לפרוק בה את רגשותיי.

שוב כאב בחזה,
לא מוסבר, לא ברור.
שוב תמונות מול עיניי,
על ימים שחלפו.

חלומות לא ברורים,
חוזרים אל דמיוני,
איך אותם להגשים,
עדיין לא גיליתי.

מקווה שיעברו המחשבות הכואבות.
רוצה להיות שמחה, לא לחשוב רעות.
מקווה שבקרוב יעברו כאביי,
ותהיה לי כתף רכה לפרוק בה את רגשותיי.

שוב ושוב חוזרים דברים,
העבר לא נעלם הוא תמיד לצדי.
מנסה להתפרק אך לא יכולה,
מרגישה כל כך בודדה.
רוצה להתגבר, להתבגר להשתחרר.
רוצה להשתנות, להתגלות לא לפחד.
רוצה להיות אני, שלמה ובטוחה.
רוצה למצוא פתרון ובדרך עוד אהבה.

בסוף עוד יעברו המחשבות הכואבות.
אני אהיה שמחה, ולא אחשוב רעות.
יודעת שבקרוב יעברו כאביי.
ותהיה לי כתף רכה לפרוק בה את רגשותיי.