אמרו לי פעם שאם אתה רואה ילדה יפה יושבת על ספסל בוכה ואתה
עוזר לה, זה כמו הסיפורי אהבה רוסיים הישנים האלו של טרגדיה
נוראית שמתממשת בפצעים מזי דמעות. אז הם אמרו
וסיפרו לי שבלילות של ירח מלא האויר מתפצח במשמעות סותרת ביער
מרגש בזמן שדברים שהחיים שלהם הם קודש מתאספים ומוכיחים פעם
אחר פעם את טעות ההיגיון והמדע על ידי ריקוד וחטיפת ילדים
קטנים.
וויקינג סיפר לי שביום שלפני - ראגנא'רוק לוקי ות'ור ירדו לארץ
פעם אחרונה כדי להיזכר בשיכר ההוא מפעם, בהיי בראזיל.
אני שומע את כל זה ומשתדל שלא לירות בעצמי בזמן שאני רוצח עוד
פנטזיה וצובע איתה קיר באדום.