שמעון עובד / מליט |
אליט כפיי פנים.
אחרוץ אצבעות, לבינותם.
אבזוז מחטף. מבט שדוד.
אוודא אכזבת אמת, עת
תימלט דמעה מאת אנחה.
אייה הוא הצדק המתנדר,
היות הרים לנוקב ועוקר?
למדוע? ללמה? ולאיהך?
לא ייבוש הביש-מצב.
משתחק ושוחק נטול לאות.
אשם יחידי הוא, הלוא יבוש!
יתכבד הוא, יליט הוא את פניו
-לנגד מולי.
06.04.10
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|