שתי היצירות מהוות צד הופכי אחת של השנייה.
האחת מהווה כדלת אל השלילה והשנייה מהווה דלת אל החיוב

טעות מרה

את הלב פותח
לך קופסה שולח

את מרירה אלי כמו שוקולד
את מרגישה אותי עכשיו לבד

להכל הסכמתי
הטרדות חסמתי

קושר אלייך מחשבות עבר
ב'קשה תביני איך אני נותר

 להתחרות על ליבך
 זו טעות מרה
 ידעתי מראש
 שמרחוק את לא רואה

מה שטוב זורקת
את שקרוב עוטפת

את לא חושבת שזה קצת מוגזם
הרי הטבע הוא שלנו גם

הבטחות כמו רוח
הן נשכחות, אני בטוח

את מסעירה אותי ללא תנודה
את מובילה אותי לסוף הרע

  להתחרות על ליבך
  זו טעות מרה
  ידעתי מראש
  שמרחוק את לא רואה

  להתחרות על ליבך
  לריב על תשומת לב
  לעקוב מהצד
  להבין שלא נאהב - יותר  היום

את הלב פותח
לך  אני לא סולח

פנטזיה


הצלחתי להשתיק את כל ההורמונים
עכשיו אותך מריח
וכבר לא זורם בי

את מסמיקה אלי
אני חלון פותח
האור פורץ וגם בו
את הכי יפה

   את מזכירה לי את הלילה
  מתוך חלום את מדברת אלי
  שפות שנות אני לא יודע
   אבל גם זאת אהבה

   כשאת ישנה

וכשאכיר אותך יותר
פחות אוהב
וכשתכירי את אותי
תרצי יותר

את מסמיקה אלי
אני חלון פותח
האור פורץ וגם בו
את הכי יפה

   את מזכירה לי את הלילה
  מתוך חלום את מדברת אלי
  שפות שנות אני לא יודע
   אבל גם זאת אהבה

   כשאת ישנה