האדם  מאחורי המסכה
האדם שכותב לכם עכשיו
הוא אמיתי ולא שיטתי
מלכותי שמתחבא במחבוא
המסכות הסמיכות  הורסות
שמחות לוקחות אותי למקום מזויף
לא קל לכתוב אמת על דף עם קול
וכל האמת שלך תרים  לרף של בלגן
נחפז נרגז ובא לי  למות נשען על כמות
שירים משתחררים עכשיו כותב במישורים
ישרים  ולא עוקפים כי מספיק כתבתי זעקתי צעקתי
על איך שהחיים אותי תוקפים  מפנים עורפם
אתה לא יכול לשנות את כיוונם בא לי לא לחיות
מולם  דיגלם של החיים הוא דגל שאריות
אני מרגיש בתחתיות

כל חיי חייתי חוויתי  מסגרות סוגרות חונקות  לא  
מתעמקות במה לי יש אתה יכול לבקש
בקשות אך לא בטוח שנסכים לרעיון לפיתוח
השיגעון אני נמצא בדיכאון קיפאון רגשי
כה עמוק  אדם מאחורי מסכה רוצה  לפרוק
את מה  שניראה רחוק מרגיש  שמוק  ואולי
זאת טעות של איטיות הבנה נפוצה אך נופלת עליי
תובנה ובמודה במידה לא אחדה בודדה נופלת
עליי פצצה אני  לא מדבר על אחריות
אני מדבר על  פגם שנמצא גם או בעיקר
מתחת לשטיח זיכרון יורה ירייה כי זה השיר
האחרון התחלתי זה רק קצה הקרחון
עומד בניסיון של המסגרת שלאט לאט נפתחת
פותחת לי זווית שלוקחת אותי לשים תרשים של
אמת   אמיתית   נמאס  שלארוסתך לשעבר
אתה מתגעגע והכול נשאר כשארית גם  מאהבה הנוכחית
דבר לא נשאר

חברתי אהובתי זאת שמכניסה
אותי לסיפורים שרק בסרטים הכי טובים
מסופרים או-קי מי אני לדעת רצית קבלי את  הפירוט
אם תדעי את כל אשר עברתי בחיי ירדו לך דמעות
בלי די ומדם כי ליבי כה חזק וגם וכה נפגם
בוא ונאמר ככה שקללות נהיות שפות לגיטימיות
טבעי שאכנס להיסטריות הייתי מרביץ וכילד
הייתי כתינוק מגודל שמחיים כושלים בונה
מגדל מגודל שמגדיל ממדים לא אהיה כהוריי
חיים את האם יהיה אז בוודאי שניתן לך אם לא תמצא  
את דרכך לא קל לשחות בחרא של עצמך
 כי אמך מותשת מליבה קיימת לה אליך  חיבה
אך אתה כה מכביד וגם נבנה בלי להגיד דבר
בקיצור מחצי בית שבור ועד האלימות
וחוסר החום כסיפור זה או ויתור  או לחיות כסגור
מי אני באמת באמת המסתתרת אדם שמבטא
מתבטא  במילים כי  החיים מרוב עצבות
שתקו ולא הותירו השאירו לא קול ולא  צללים.