גזרתי את המכנסיים,
עליתי על האופניים
ואמרתי שלום.
נסעתי כדי לנסוע,
לא כדי להגיע,
לא כדי למצוא.
עכשיו אני דוהר במורד,
אחר כך אצטרך לטפס.
אחר כך אצטרך לחפש.
לא עכשיו.
קיצרתי את המכנס,
לקחתי את הפנס
ואמרתי להתראות.
רכבתי כדי לברוח,
לא כדי למתוח,
לא כדי לרדוף.
במהירות המירבית, הראות
מיטשטשת והדמעות זולגות
בצורה אופקית.
אך זה לא מצער.
זו רק הרוח שמצליפה בפנים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.