הם יצאו אל המרפסת;
הן מצאו את הגזוזטרא/
מתוך חלום מחטף-פרוות
הגישו יחד עתירה

כנגד כל נוכרי ברחוב;
קול התועה הלוך ושוב-
שקול היטב את מאוויך;
בין אם גביר ובין חצרן;
שחקי-עשרים: מושב שוביך;
והרחוב להם- קצרן/

ביין, אש ותפוזים;
יטו בבת-עינך לאדן/
וגם מורה לנבוכים-
יפסע קמעה בחיק העדן/

ואם בפסיל זימה תחפוץ;
הנה כי כן-
המרפסת את כסותה תחלוץ
חושפת עלם; ורד-חן!

מרפסת מפורזת גיל;
אך החדווה בה כממשלת/
מורמה מעם,
תרד הרחובה,
להיות לסנה-אורבני נאלם

בן-יהודה 20, ת"א.