[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לו יהי:
החבר שלי מת מזקנה
אין לאן להשליך אבנים בזעם
מזקנה תמיד מתים

מעט יותר מגיל שלוש
וימיו המופלגים כבר תכננו קצם
אין מי להאשים, חוץ מהטבע
ועולם כמנהגו נוהג

בזמן שפסקו נשימותיו אט-אט
רציתי שהידיים החזקות שלך
ילטפו את הדמעות שנשרו

תמיד כשכואב יש צורך בך, במיוחד
כשהחבר הכי טוב שלי, מת.
מזקנה.



הלוואי:
זה הקול הזה של הגיטרה
שגורם לי לחשוב עכשיו
עליך

איפשהו שאתה אי שם
למעלה
או למטה
דגים מגיעים לגן עדן...?

נמאס נמאס נמאס
אז מה שהארכת ימים
זה לא הופך אותו להיות יותר קל.

אתה מתנגן בי עכשיו
והגיטרה הזאת ממשיכה לנגן
העולם מתנגן, לא מפסיק
לא עוצר מלכת



אלוהי:
המלך של כל צרפת
טהור ולבן ונקי
כתם כחול קטן במצח,
הוא היה השמש שלי

כמה שזה מוזר לפתוח דלת, להגיד
'לואי, חזרתי הביתה'
והוא פשוט לא יהיה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם הייתי יכול
הייתי מדמם ביחד
איתך!



האדמו"ר מנסה
לנחם את החברה
שלו במחזור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/6/10 16:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טליה טראסט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה