מילים קטנות
כמעט זניחות
שהשארתי

אני לא מסוגלת
להעתיק אותן
לכאן
מבושה

שנאתי את קווי המתאר שלי
וגם

את גווני האפור
שנתנו לגוף שלי
נפח

(כתבתי 'אני מסכנה' שישים וחמש
פעמים על קבלת אוטובוס וזה לא הספיק)

אני לא רק נושמת
אני גם חיה עכשיו

דפים בלי כאב
לא רשומים על פתקאות אוטובוס
או על ה
גב
(מנומש במקרה, או)
של היד

מילים מבפנים
מבלי להתנסח מחדש

להיות מספיק לעצמי


לחזור;

לחזור להרגיש
נקיה

בלי לכלוך מתחת לשטיח

כתבתי אני, ואז מצאתי אצל פלאת' ביומנים:
"היא משבחת אותי, ואני חשה רעב לשבחיה: אני מענה את עצמי באופן
כה מוחלט"

או

כשפחדתי ממך לבשתי שבחיך
כשפחדתי מעצמי
כהמפלצת שביקשת אותי להיות
הבנתי את גודל העינוי

על הודו;

לקחת נעליים
מעט לוחצות
טובות
לטיפוס על הרי הנפש
ודבר מלבדן

נשאר להרחיב אותן למידותיי

אני חוזרת לחדר
כמו תחנת מעבר

עם רכוש, זכרונות
ארגזים
כמו חדרים בלב

אני מנסה לנעול שוב
נעליים שלי, ישנות
והן גדולות לי


קטנו רגלי מהעול

אני זרה בביתי שלי
אבל היי,
בית זה בלב
לא?