גם ילדים גדולים בוכים לאמא בלילות,
מפחדים לצעוד לעבר לא-נודע
וחוששים פן לא תוגשמנה משאלות,
וחלומות גדולים יהיו לאבדה.
ואמא מכסה אותם בשמיכת פוך,
לוחשת בסודי-סודות סיפור נעים
וחותמת את דבריה בחיוך,
שעושה לילד מגודל רווח פלאים.
וילד זה הוא בן עשרים או בן שלושים,
או ארבעים אולי דופקים על סף דלתו,
בזכות אמו פוגש זמנים קשים
ומתגבר, אף כי רושם זאת לזכותו... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.