השמש שקעה בתוך הים,
הרגש אליה לרגע לא תם.
כל דקה עולה בראשי דמותה,
יום לא עובר בלי להיזכר בה.
מבטה גועש כסערה בים,
מילותיה נעימות מאין כמותן.
בכל עת רוצה להיות לצדה,
להביט בה, ולחוש במבטה.
מקרינה היא תמיד רוגע ושלווה,
בעבודה קשה רואה את אושרה.
אדם, הנמצא לידה בסביבה,
רואה את ההילה שמעל לראשה.
אין להסביר את עוצמת הסערה בלבי,
נכנסה היא עמוק לתוך תוכי.
רק פוקח עיניים עם שחר מוקדם,
בדמיוני עומדת מולי, כך סתם,
מגישה מגש עם ארוחת בוקר חמה,
ולקינוח חיוך על שפתיה, היא מקסימה!
לא נותן לעצמי לחשוב, שהקשר ייפסק,
עבורי היא הדבר הכי מרתק.
כשאני לא לידה, חסרה לי פעימה,
וכשאני אתה, אין אוויר לנשימה.
מעוררת בי רגש ללא כוונה,
מוסיפה בכל פעם כף שמן ללהבה,
לא נותנת לאש בינינו לכבות,
אתה מתעוררות כל התחושות.