היום 05.04.10 - אילו היה נועם עימנו
היה גילו לבדיוק 23 שנים.
תכשיט הצוואר, ספק טבעת חנק.
הן תתהדק היא כל אימת, מחדש.
ניטש פתח זכרך, משולב לנימיי,
בינות כדורי לבן ואדום הזורמים
בתוכן. הוות לחיי ביש לשד-חנק.
עשרים ושלוש. גילך לעת העכשיו.
עשרים ושלוש כמספר מתלווה לי.
יום בו נולדתי. ובכלל מה הקשר?
מנסה לחוות את דמיונות הכ"אילו":
-שהיה דין אמת לשערי חניית רכב?
-והיה פרנסנו מדמפר לזו דרך מלך?
-ומדים מודדים, לא שחררו ביש נהג?
אני מסכם טוטאל. ניטש אלי לוסט.
מנער את הראש. מתיישר גבהים.
לעיני רוחך מולי. הבאות לי בטוב.
כל הנלווה, מתק שפתיים, לחיים.
ואתה אינך. טובע בטבע הטבעת.
חמישי באפריל. אבכה לגיל ה'אולי'.
לי יהיה זה המספר. לך גיל הכאילו.
כשאתה איתי תתרווח זו השרשרת.
ניטש כי אינך. תתהדק היא כטבעת
-לחנוק.
23.02.10 |
