ושוב מבפנים זה מרגיש כמו דקירה
וכאילו שטוב אבל כואב וזה רע
וצריך לשחק - אי אפשר סתם לברוח
לא שוברים ת'כלים - לא לבכות, לא לצרוח
וזה אוחז, זה לופת, זה לא משחרר
לא מקום, לא סיכוי למשהו אחר
זורם בוורידים, מכווץ את הריאות
ומציב מסביבך רק מראות וקירות
מתעצם וגדל, מתפשט, משתק
שמחה, אהבה - הכל הוא מוחק
מחלחל לתאים ונוטף מהעור
מזמן את החושך - צובע שחור
ועולה בגרון, מתנחל לו בלב
את תשוקת החיים לגמרי שואב
ועוד רגע הכל מתפרץ, מתפוצץ
והנה הסוף - ברוך הוא הקץ
כבר וויתרת - מוכן את עצמך לבטל
צופה איך כאב את חייך נוטל
וכאילו נגמר, לא נותר עוד דבר
הפכת לזה - בלי עתיד, בלי עבר
וכשאין כבר אותך - פתאום זה מגיע
דממה אז כובשת, השקט מושיע... |
