New Stage - Go To Main Page


הלוואי שידעתי לברוח-
לשנות את הרגלי העולם
מיום היוולדו,
או למצוא תרופה
למחלת הזמן.

הלוואי שהייתה דרך יציאה-
משביל הגעגועים שהולך ונרקם,
יחד עם גופו המתפורר
בעודי מסתכלת,
מחסירה פעימות יחד איתו-
נאבקים לנשום.

הלוואי שידעתי לעצור את השעון-
את הימים שעוברים להחזיר,
למחוק ממספר שנותיו הרבות.
(אילו רק ידעתי לעצור את הדמעות)

אל תכעסו אם אעצום עיניים,
אם אפנה את המבט לתקרה-
הכל כדי לא לבכות בטעם קרה,
והרצפה בזיכרוני עוד מדממת
מהפעם האחרונה.







16.2.2010
כותבת על הפעם האחרונה
וחמישה ימים אחרי
עוד פעם;



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/4/10 17:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נוייזי סיילנס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה