[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בארמון בדולח ניצב אנוכי,

בכלוב מקריסטל מלוטש.

עיטורי הזהב קוסמים לעין,

וצורבים את הלב.

מעביר את החיים כבמוזיאון,

חולף על פני מוצג ועוד מוצג.

ואת העין תופסת אחת,

עומדת כאלה משיש יצוק.

חמוקיה מקרח יבש,

למראית לעיני כל, במרחק נגיעה,

לה סוגדים המונים כפלא הבריאה,

אך כאב מבשרת לידי בת התמותה.

לאחר חשיפה ארוכה להבל פיה הקר,

קפאו בי תקווה גם תשוקה יחדיו.

הלב עוד פועם, אך עם כל פעימה,

מזרים הוא מנת פלזמה קרה,

שמקהה מגע כמו גם תחושה.

כך נותר לעלעל בין ספרות מתוחכמת,

לזרוק מבטים על יצירה מפוארת,

לקבור אי שם כל רגש או להבה,

ולתהות כיצד נראים להם החיים,

של אלה מבעד לחלון הראווה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תשמעי, זשא"ה,
אם זה לבחור
בינך לבין
התל-אביבי...

אני בוחר
בתל-אביבי.

שמואל
איציקוביץ'.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/4/10 18:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יאיר דימונהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה